לפני 30 שנה כמעט, פיקו אייר נסע ליפן, התאהב במדינה ועבר לחיות שם. אייר, כצופה נלהב של רוח האדם, מצהיר שהוא מרגיש עתה שהוא יודע הרבה פחות על יפן --או, למעשה על כל דבר שהוא -- ממה שהוא חשב שהוא יודע, לפני 3 עשורים. במדיטציה לירית זו על חוכמה, אייר מרחיב על תובנה מסקרנת זו, על ידע שנרכש הם הגיל: שככל שאנו יודעים יותר, יותר אנו מבינים עד כמה מעט אנחנו יודעים.