בזימבבוה, בשנות ה- 80, מארי באסט היתה עדה למגפת איידס. היא סייעה בהקמת מרפאה לטיפול וחינוך התושבים המקומיים לגבי הנגיף הקטלני. אך במבט לאחור, היא מתחרטת על כך שלא הפעילה את האזעקה לבעיה האמיתית: אי השוויון המובנה המוטמע בארגונים הפוליטיים והכלכליים בעולם, חוסר שיוויון הגורם לכך שאנשים החיים בשולי החברה הופכים להיות פגיעים יותר. אותה בעיה מבנית קיימת כיום בארצות הברית וכמפקחת הבריאות של העיר ניו יורק, באסט מנסה בכל הזדמנות לגייס תמיכה בשיוויון בבריאות ולהשמיע את קולה נגד גזענות. "אנחנו לא צריכים להציע את כל הפתרונות עלמנת לבקש שינוי" היא אומרת. "אנחנו רק צריכים אומץ".